בית משופץ בן 200 מטרים רבועים ברעות, הבנוי סביב חלל מרכזי בגובה שתיים וחצי קומות (6.80), סביבו בנויים החדרים. הבית מעוצב בקווים ישרים נקיים ובצבעוניות מונוכרומטית שבין לבן אפור ושחור, עם נגיעות קטנות של צבע.

בבית שני חדרי ילדים, חדר משחקים, רחבת משחק גדולה לפני חדרי הילדים הפונה לסלון ומעליהם משרד פתוח הצופה על הבית ונהנה גם ממרפסת קטנה הפונה אל החצר ושוברת את החזית הנקייה וצופה אל הנוף.

בקומת המשרד יש גם יחידת הורים גדולה ואינטימית עם חדר רחצה מרווח ומפנק. מקומת הכניסה אפשר לראות ספרייה גדולה הממוקמת על גשר בקומת ההורים, ומנצלת את החלל הכפול.

מבחוץ, הבית שומר על קו נקי ואחיד, צבוע באפור כהה, כשהוילון הלבן משתקף מבעד לחלונות הגדולים. הבית פונה לכיוון צפון מה שאפשר לוותר על תריסים בחללים המרכזיים ולהנות מהצפה של אור טבעי מהזריחה ועד השקיעה. הקירות הבית הפנימיים נצבעו בצבע לבן רחיץ המאפשר תחזוקה קלה מאוד, ולמרות הנטייה של ילדי הבית ללטף את הקירות, הן נשמרו לבנים לאורך שנים.

הבית בנוי למעשה משלוש גלריות לא חופפות, שכנקודות ההשקה בינהן איפשר יצירת מקומות אחסון חכמים ומתוחכמים, בזכותם הבית תמיד נראה מסודר. כמו ארון מעילים ונעליים גדול ומרווח במבואה, מקום ייעודי לתיקים, דואר, מפתחות, כולם מסתתרים מתחת לקומת הגלריה. גם בחדרים לא ויתרנו על יצירת אחסון חכם בכל אחד מהם ובמיוחד בחדר השירות. מיטת הבמה של הבת מכילה ארבע מגירות אחסון גדולות מאוד למצעים, שמיכות ואוצרות של ילדים.

שתי הספריות הגדולות (אחת תלויה על גשר מעל מבואת הילדים, והשנייה ספרית עבודה במשרד) נבנו מתוך ההבנה שהספרים מתרבים עם השנים, ולכן רווחו בהתאם.

המטבח הוא מקום ההתרחשות בבית, רוב שעות היום. הוא  תוכנן בקפידה, כך שיהיו בו מספיק משטחי עבודה לכל הידיים הקטנות שעוזרות לקלף ולחתוך, והרבה מאוד מקומות אחסון המתאימים למטבח הכפול (בשרי חלבי) אותו מתחזקת המשפחה. ארונות המזווה העצומים המוסתרים בנישת הגבס מגיעים עד לגובה של 2.50 מ', מה שמאפשר לשאר חזיתות המטבח להיות פנויות ומרווחות יותר.

אלמנט שחוזר על עצמו הן בבית והן בחוץ הם חלוקי נחל. בבית, כריות בגווני אפור עד שחור (LIVING STONES) מפוזרות במבואת הילדים ומשמשות משחק ומקום מרבץ, אפשר למצוא אותן גם על המדרגות, ושוב בסלון שם הן משמשות שוב למרבץ מול המסך השקוע בחצי הקומה שמעליו.

הן נמצאות גם ברצפת חדר הרחצה של הילדים, מוטבעות באריחי אפוקסי שקופים.

הגינה מחופה כולה בחלוקי נחל, ושתולים בה חלוקים גדולים וסלעי בזלת המתאימים בצבעוניותם לבית. חלקם משמשים לנוי בלבד, חלקם כמשחק עבור הילדים ואחד אפילו כמשטח הנחה ליד כורסת נדנדה.

על אף הקו המאוד מינימליסטי ומודרני, נוצרת בבית תחושת משפחתיות ושייכות. כל המפלסים מסתיימים בגלריות הפונות אל החלל הפתוח, התכנון הפתוח הזה ללא  מסדרונות כלל, מאפשר לבני המשפחה להרגיש שהם חלק מההתרחשות בבית, ומאפשר להורים לשמור על קשר עין עם הילדים בכל רגע נתון, אם זה מהמשרד שבקומה העליונה או מהמטבח בקומת הכניסה. הגלריה שבין הסלון וחדרי הילדים היא "רצפה ריקה" המכילה רק את כריות חלוקי הנחל הרכות, בפועל זו נקודת מפגש מרכזית בבית המשמשת למשחק, קריאת ספרים ולא פעם נמצאו בה ילדים ישנים.