הלקוחות – זוג עם שני ילדים מתבגרים, הגיעו אלי עם חלום שעבורם היה שינוי סדרי עולם: כשהגעתי אליהם המטבח היה די מינימליסטי, "מטבח קבלן", עם קיר נמוך שהפריד בינו ובין הסלון, ועם מחסור בשטח אחסון ובמשטח עבודה. בנוסף, הריהוט בסלון, שעבר איתם מהדירה הקודמת, היה גדול בהרבה משטח הסלון בדירה ולכן ההרגשה היתה צפופה וכבדה מדי.
בתחילת התהליך, כשהבנתי מהלקוחות את החלומות והרצונות שלהם, פתחתי את הדמיון והמחשבה שלי ובחנתי אופציות שונות ומגוונות למטבח. כל אופציה נבחנה ספציפית אל מול הצרכים שהוגדרו, על יתרונותיה וחסרונותיה…בסוף התהליך הצגתי בפניהם שלוש אופציות, שונות אחת מהשניה, אשר "הגיעו לגמר", מבחינת המעלות שלהן, ביחס למטרות שהוגדרו. בכל אחת הסברתי מה הערכים שבה ומה המחירים שמשלמים, על מנת שהלקוחות יוכלו להגיע להחלטה מושכלת.
כשנבחרה האופציה המועדפת עליהם, ביצעתי טיוב ושפצור של מבנה הארונות (קלאפות?/ארונות?), ניצול פינות מתות (כן/לא), דלפק עם מגירות או לא ועוד….
בנוסף, מכיוון שהאופציה המועדפת כללה את הורדת הקיר שהפריד בין הסלון למטבח – המשמעות היתה שגם הסלון חייב להשתנות! ולכן, כחלק מהתכנון, בחנתי והצעתי כמה אפשרויות למבנה הסלון החדש.
במהלך הפרויקט הגדרנו מספר גורמים כ"ברזל" = דברים שלא ניגע בהם ויהי מה! השניים העיקריים, שאתגרו אותנו היו שולחן הסלון, המיוחד, הכפרי והגדול ו- קיר הבריקים שנבנה במו ידיו של הלקוח ותוחם את אחד מגבולות המטבח. שני ה"ברזלים" האלו ליוו אותנו כמעט בכל החלטה שלקחנו, תכנונית ועיצובית לגבי החלל כולו.
וכך התקדמנו בתהליך, מצאנו את אנשי המקצוע המתאימים לנו, בחרנו את החומרים המבוקשים ואז עברנו להחלטות הנוספות – פרקט (שהיה צריך לוודא שיתאים לכל החומרים והצבעים הקיימים בחלל), רכישת ספות לסלון, צביעה דקורטיבית ועוד…