עיצוב משרד בתל אביב

צילום: שירן כרמל

גודל הנכס

סגנון העיצוב

,

מיקום

על הפרוייקט

זהו פרוייקט ראשון שבו הייתי צריכה להיות נאמנה למותג עצמו ולא לסגנון העיצובי שלי… רשת בתי המלון "סלינה" הגיע לארץ ברעש גדול, וכיאה לסלינה, שום דבר לא היה סטנדרטי ורגיל…זה היה פרוייקט מרגש של פריצת גבולות האפשר, יציאה מהקופסא וכניסה לעולם שכולו ריגוש.

החלל שקיבלתי היה מוסך לשעבר, עם רצפת בטון מזויין יצוק. נתבקשתי לעצב את כלל החלל, לשלב מטבח, חדרי ישיבות קטנים וגדולים, חוות RND סגורה, פינות סלון, נוקים לישיבה על מחשב, שירותים ומקלחת.

ומשם התפרעתי, נתתי לכל העולמות שלי להסתחרר. ישבתי בחלל לבד, על הרצפה ונתתי לדמיון להתעופף. חשבתי על סלינה, על מה הם מציעים, רשת של הוסטלים שפרוסים בכל העולם, עם זיקה גדולה לעיצוב מקומי ושימוש ברימייק ושחזור ריהוט ממגמה ירוקה וידידותית לסביבה. החלטתי שאני שומרת על החלל כמו שהוא ולא מתערבת בו. שיהיה ברור שאנחנו רק אורחים לרגע בו, ואפשר להתקפל משם ברגע. כמו טייל אמיתי. מכאן, כל הפונקציות נשארו במרכז, ולא נשענו על קירות, הצבעוניות בחומרים היא בקונטרסט מובהק ללבנבנות והבטון שהיה בחלל במצב המקורי שלו.

בתאי שירותים השתמשתי בטפטים, באססוריז שסביר שהיית רואה בבית ולא במשרד, הפינות סלון שונות אחת מהשניה בתכלית, כל אובייקט שונה ממשנהו כדי שלאורח יהיה חופש בחירה של איפה הכי נעים לו להניח את עצמו בהתאם לעצמו.

המטבח פתוח בחלל ומזמין את כל באי החלל, לשבת לאכול, לשתות קפה, לעצור, לעמוד, לפטפט. שילבנו המון צמחייה כדי לאזן את הבטון ששלט שם.

והמון גופי תאורה כדי להדהד אווירה ביתית ואקלטית כיאה לסגנון הישראלי

 

 

קרא עוד

קרא פחות

על המעצב\ת

קוראים לי דפנה (במלעיל) ואני מעצבת פנים. מאז שאני קטנה, טיילתי הרבה בעולם. מפגש של חומרים, עיצוב, אדריכלות תמיד משכו אותי, אז אימצתי הרבה לחיקי, חיקיתי סגנונות, העתקתי – כי כבר אי אפשר להמציא כלום…אבל כשנדרשתי לעשות את הבית שלי, חלל משלי, לעצמי, כרטיס הביקור שלי, פרוייקט הדגל בו אני הלקוחה של עצמי – שם הכל הסתחרר לי. פתאום הכל נראה לי רועש וככ זמני ובר חלוף.

התחלתי לחקור את המינימליזם פשוטו כמשמעו. לא יפני, לא סקנדינבי. מינימלי. בזמנים כמו שלנו, שיש את המושג FOMO והכל ככ רועש, ורשתות אופנה מתחילות לייצר ריהוט ואקססוריז לבית ומעודדות להחליף את הסטייל ארבע עונות בשנה, מבחינתי הבית צריך לשקף משהו יציב, להיות על זמני ונאמן לחומר ולכנות. כי כל השאר מתקלה ונהרס ברגע. משמעות של בית היא אחרת.. וכך צריך להתייחס אליו. פשטות זה כח מבחינתי, אי אפשר להישאר אדיש לזה, לתת מקום ונוכחות לדברים החשובים באמת.

אז זה התהליך שעוברים איתי, כשניגשים לעבוד איתי על הבית שלכם… אני "אפשיט" אתכם לבסיס שלכם, נשים את הרעש בצד, ונייצר חלל מדוייק ולא עמוס. שייתן לכם שקט, מקום מפלט, שנעים להיות בו, לארח בו, לקבל בו השראה… כמו שבית צריך להיות.

מינימליזם זה לא רק סגנון – אלא דרך חיים.

קרא עוד

קרא פחות

דברו עם המעצב/ת

Dafna.gy@gmail.com