מדובר בבית קרקע בין שתי קומות המארח את חמש הנפשות שבבית – זוג הורים ושלושת ילדיהם הבוגרים. את הבית הם רכשו מדייר קודם, וכשנכנסו הבינו שעליהם לבצע בו כמה וכמה שינויים, להתאימו לסגנון ולאורח חיים ובעיקר, כדי שיעניק להם תחושה של בית – הבית שלהם.

בני הזוג ביקשו שאעצב עבורם בית בסגנון מודרני, אך שאדע לשמר בו תחושת חמימות והרמוניה, ללא מראה מנוכר. הם ביקשו עיצוב בגוונים בהירים וניטרליים, אך שאדע לתת את הטאץ’ הנכון של צבע ומיקוד בפינות שונות בבית.

המשימה העיקרית שלי כמעצבת, הייתה לעצב ולסגנן מחדש בעיקר את אזור האירוח והסלון של הבית ואת קומת הכניסה. כחלק מ"ירושת" בעלי הבית הקודמים, טיפלתי תחילה בנישת הגבס מרובת הפתחים שהייתה בקיר הטלוויזיה, שאף הוא היה צבוע בצהוב זועק. את הפתחים המרובים בנישה סגרתי, והותרתי רק פתח רחב אחד לטלוויזיה, ומעליו פתח נוסף לתאורה שקועה ואווירתית. את הנישה עצמה חיפיתי באבן צפחה טבעית מדוקקת, שמיד אפיינה את כל אזור הסלון במראה נקי, אלגנטי ומאוד מרשים. הטקסטורות של האבן הטבעית, משרה חמימות על כל הסלון, ואותה אבן צפחה חוזרת גם בחיפוי שולחן הקפה הגדול והמרכזי, העומד במרכזו של הסלון.

עמוד תמך שעמד בסלון, זכר לתהליך שיפוץ ושינויים קודמים שנערכו בבית לפני שהלקוחות רכשו אותו, עמד כ"פיל לבן" במרכז הסלון. עמוד התמך ונישה נוספת באזור המטבח, חופו באבני בריקים המותאמים לפלטת הצבעים שבחרתי לסלון, ומשלימים למראה הצפחה בקיר הטלוויזיה.

בני המשפחה העדיפו לוותר על פינת האוכל הסטנדרטית, המקובלת כמעט בכל בית ובית. אורח החיים שלהם הוא דינמי והם אוהבים לארח בביתם לאו דווקא בהסבה לשולחן אוכל גדול, שהיה עתיד לחסום את המרחב הנפלא הקיים בבית זה. לכן, עיצבתי עבורם פינת אירוח והסבה נוספת, בסמוך לסלון. לעיצוב פינה זו נבחרו פרטי טקסטיל צבעוניים בטקסטורות משולבות. גם ספת רביצה שתוכננה על ידי במיוחד עבורם, הוצבה במקום ועליה הונחו כריות רבות ונוחות במיוחד. שני שולחנות עגולים מזכוכית צבעונית גם כן מוסיפים לתחושה השמחה, אך הרגועה, ההרמונית והמחבקת.

פריטי הריהוט בפינה זו וגם בסלון נבחרו כך שיאפשרו דינאמיות בחלל הפתוח שבקומה הראשונה – ממש כפי שביקשו בני המשפחה. כך, הם יכולים לשנות, לגוון ולחדש כל הזמן, להחליף בין הרהיטים השונים ולשנות את מראה הסביבה הזו מתי שירצו. את שאלת האירוח סביב שולחן בימי חג ובשבתות פתרתי בכך שרכשנו קונסולה הנפתחת לכדי שולחן אירוח. ביום-יום היא משמשת כפינת עבודה בין החדרים שבקומה השנייה, וכשצריך לארח – היא מורדת למטבח והופכת לחלק בלתי נפרד מהשולחן שמרכזו, מה שמאפשר אירוח של עד 18 איש. דינמיות כסגנון חיים.

הקומה השנייה היא קומת החדרים. את חדרה של הבת עיצבתי בגווני סגול מעושנים ורכים, במראה רומנטי רך. את חדרו של הבן עיצבתי במראה אורבני וגברי, כבקשתו, עם פלטת צבעים מונוכרומטית של שחור, לבן וגראז'.

סוויטת ההורים היא בעצם שני חדרי שינה שחוברו לכדי סוויטה אחת. לאורך כל עבודת העיצוב נשמר בחדר האיזון בין גוונים בהירים וניטרליים של הרהיטים, של גופי התאורה, של הטפט ועוד – לבין צבעי מוצרי הטקסטיל הרבים שהונחו בחדר.

בבית זה תכננתי ועיצבתי מספר פריטי נגרות ובהם: מזנון הסלון באורך 3.6 מ (שחוזק לקיר עם זרועות מיוחדות ובלתי נראות), ארונות חדרי השינה בחדרי הילדים, וכל עבודות הנגרות בסוויטת ההורים: ספסל אחסון וישיבה, שידת מגרות לאחסון נעלים, שידת מגירות מתחת לטלוויזיה, ועוד. בכל אחד מחדרי הבית נעשתה בחירה מדויקת של וילונות, גופי תאורה, ופרטי סטיילינג ואקססוריז. מחשבה ותכנון עד הפריט האחרון.