תכירו.
איתן כהן, מעצב פנים אשר מתמקד בתכנון חללים אורבניים לאנשים שחיים ונושמים את העיר. בסטודיו, ישנה חשיבות רבה למרכיבים הסביבתיים והפסיכולוגיים שבעצם הופכים את החלל לכזה שמעניק ערך מוסף ותועלת למי שחי בו. פונקציונאליות זה שם המשחק.

בעובי הקורה.
הדבר הראשון שאיתן מבחין בו כשהוא נכנס לחלל חדש זה כמות האור הטבעי והמלאכותי והחומרים שמספרים את הסיפור של המקום. "הסטודיו מומחה במקסום חללים בכלל וחללים קטנים בפרט והופך אותם לחללים שמשרתים את דייריהם ע"י שימוש נבון באור טבעי ומלאכותי, תוך ירידה עמוקה לפרטים…החומרים שבאים איתך במגע, ההרגשה, האקוסטיקה וכמובן, האסתטיקה והמראה שלהם הם אלו שמנחים ומתווים את עבודתנו."


אוכל, עיצוב ומה שבניהם.
הריאיון עם איתן מרגיש לנו קצת כמו שיר ראפ קצבי ובועט. אוקי זה מתחיל ככה, הצבע האהוב עליו זה 'שחור', הסרט האהוב עליו זה 'איש ההרס 1993' והמאכל האהוב עליו זה 'פיצה'. "לתת בלי לצפות לקבל בחזרה, כי אז שאתה מקבל אתה נהנה פי שתיים".. אתם גם שומעים את זה?



כל חלל שבעולם.
אם היו מציעים לאיתן לעצב כל חלל שבעולם הוא היה בוחר בבית סוהר. נישה חדשה בעולם העיצוב? Just Saying



זרק רעיון.
עיצוב מנצח זה: מינון וקומפוזיציה גרפית.

